חברת פל-גל תעשיות מתכת בע"מ ואח' נ' חב` בי ארק בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובעת, שהשכירה נכס מסחרי לנתבעת, מבקשת לחייב את האחרונה בתביעה בסדר דין מהיר בפיצוי בגין נזקי הצפה, וית"ח לאחר פינוי המושכר לרבות בגין האיחור בפינויו.

רקע

2.התובעת ביקשה להשכיר אולם בגודל 25 מ"ר ברחוב המפלסים 6 בפתח תקווה, ועל כן לאחר פרסום מודעה ניהלה במהלך חודש מרץ 06' מו"מ עם הנתבעים.

ביום 28.3.06 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לתקופה של 12 חודש החל מ-20.4.06. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") חתם על כתב ערבות כנספח להסכם.

3.במסגרת ההסכמה בין הצדדים התחייבה התובעת לבצע שיפוצים במושכר, ועל כן הוסכם כי תחילתה של תקופת השכירות תהא בתום השיפוצים הנ"ל.

אין חולק, כי תחילת תקופת השכירות נדחתה ליום 1.5.06, ואף לשיטת הנתבעים תוקן הסכם השכירות בהתאמה באישור וחתימת הנתבעים ע"ג התיקון.

הנתבעת מנגד התחייבה בנוסף לתשלום דמי השכירות ובין היתר, שלא לבצע שינויים במושכר אלא בהסכמת התובעת בכתב.

4.בבוקרו של אחד מימי חודש יוני 06' נקרא נציג התובעת ע"י השכן למושכר עקב הצפת מים. כל קומת המשרדים הייתה מוצפת מים עד לגרם המדרגות. נציג התובעת סגר את הברז הראשי והזעיק את הנתבע למקום.

לגרסת התביעה, עת שפתח הנתבע את דלת המושכר שהוצף התגלה גם כן,כי צינור שהיה מחובר לאסלת הבידה, שהותקן ע"י הנתבעים, נותק וממנו פרצו המים. לחץ המים גרם גם לחריץ בגבס הצמוד לבידה.

לפיכך נטען ע"י התובעת, כי הנתבעים התקינו את אסלת הבידה במושכר במהלך חודש יוני 06' ללא ידיעתה, ומכיוון שההתקנה בוצעה בצורה רשלנית, התנתק הצינור ממקומו והמים נזלו במשך שעות ארוכות וגרמו להצפה במושכר לרבות באולמות שכנים.

עוד טענה התובעת, כי הנתבעים ביצעו שינויים נוספים במושכר, שעליהם נודע לה בסמוך לפינוי, וזאת מבלי לקבל את אישורה כלל, וזאת תוך גרימת נזק.

הנתבעים הכחישו את ביצוע חלק מהשינויים הנטענים.

בעיקר הכחישו את התקנת אסלת הבידה ע"י הנתבעת ואת היותה המקור להצפת המים. בנוסף טענו, כי התובעת לא השלימה את מלוא השיפוץ שהתחייבה בו, והעמידה לרשות הנתבעת מושכר לא תקין ולוקה הן בכשלים עקב ביצוע רשלני של העבודות הנ"ל, והן בריחות רעים.

ריחות אלו עלו ממפעל הדברה בסמוך למושכר, וכי למרות תלונות הנתבעים לא טרחה התובעת לטפל בבעיה או לגלותה להם מבעוד מועד.

5.לטענת התובעת, לא פינתה הנתבעת את המושכר במועד, וחלף המועד המוסכם לפינוי ביום 20.4.07 פינתה ביום 30.4.07, ועל כן יש לחייב את הנתבעים בגין הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם.

לטענת הנתבעים, נעשה הפינוי ביום 27.4.07 בהסכמת התובעת ובנוכחות נציגה, ובמעמד זה נמסרו אף מפתחות המושכר. לא זו אף זו, התובעת נכנסה למושכר בחלוף 3 ימים והשתמשה בו לצרכיה.

6.התובעת ביקשה בתביעתה לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי בגין נזקי ההצפה למושכר ולנכס בשכנות לו, וכן בתשלום פיצוי בגין איחור במסירת החזקה במושכר, אי תיקון הנזקים וסילוק יתרת חוב חשמל ומים.

סכום התביעה הופחת, ובמסגרת סיכומי התביעה נזנחו חלק מעילות התביעה והסכום הנתבע הועמד ע"ס 20,690 ₪.

המחלוקת